אייל אמיתי (לחבר ולהתחבר)
מטעמי נוחות, הכתיבה בלשון זכר, וההתייחסות לזוג כבני אותו מין.
כבר בפתיחה אגיד שפגשתי זוגות הומואים, לסביות וסטרייטים, לעניות דעתי ולמיטב ניסיוני, הדברים דומים מאד. כולנו אנשים עם סגנון חיים, מחשבות, רגשות, אמונות ובגידה, היא בגידה על כל גווניה. דבר נוסף, אשתמש במושגים "בוגד" ו"נבגד" על מנת להקל על הקריאה וההבנה.
המאמר הקצר מתמקד בפרק שלאחר גילוי הבגידה. יחד עם כך, כמו בכל סידרה, אפתח בכמה משפטי רקע בנושא בגידות, בנגיעה קלה "על קצה המזלג"
הבגידה היא משבר. המשבר שבר את הרצף. היה את פרק העבר, יש את הבגידה וכעת אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה. המעבר דורש שיקום, איסוף השברים ובנייה מחדש. את הכוחות למסע השיקום נשאב מהתקופה הטובה והנעימה.
*הבגידה מכל סוג, מוטטה את האמון שהיה קיים בין בני הזוג, תחושת הביטחון נשברה, הרגשות המאפיינים הם: טלטלה, הקרקע נשמטה מתחת רגלינו, פגיעה, כאב, השפלה, בושה, אשמה, כעס, רצון לנקמה,
רגע לפני שנדבר על השיקום, בואו נבין כמה עקרונות חשובים:
1)דעות קדומות וסטראוטיפים: כשאני יושב מול מטופלים, מה יושב אצלי במוח?
מה עלי להזיז הצידה? חשוב מאד להיות ערים לכך שהמילה "בגידה" מעלה אצלנו במוח באופן אוטומטי, חטא איום ונורא. האתגרים של המטפל הזוגי בעת טיפול בנושא הבגידה הם: להניח את האמונות והערכים שלי מחוץ לחדר ולהיות ער למערך התוויות שאני עלול לשים על ה"בוגד" והנבגד". להקשיב ממקום נקי ופתוח.
כמספר מקרי הבגידה, כך הייחודיות והשונות של כל סיפור.
2)"בגידה" פנים רבות לה: זהו מושג שיש לו הגדרה במילון, יחד עם כך לכל אדם יש את הפירוש הסובייקטיבי משלו. הדבר משמעותי מאד כאשר אני פוגש את הפער בין בני זוג.
לדוגמה: האם אירוע מיני חד פעמי זו בגידה? האם רומן רגשי ממושך?
האם אוננות מול סרט פורנוגרפי? האם להפליג בפנטזיות בעודי מקיים יחסי מין עם
בן/ת זוגי, זו בגידה?
3)"יופיו של החטא", "מיים גנובים ימתקו"
בגידה קיימת מאז שהנישואים ו/או הקשר הזוגי קיימים.
אפשר לדון בסוגיה אם מונוגמיה היא דבר טבעי או לא, מה שבטוח הוא שהרצון להפר חוקים, הוא דבר טבעי ואנושי. לדברי אסתר פרל: "במקום בו יש חוקים, יהיו עבריינים"
דוגמה: זוג הומואים הנמצאים במערכת זוגית פתוחה, הגיעו אלי עם סיפור של בגידה.
איך אפשר לבגוד במערכת זוגית פתוחה? בהחלט אפשר, שכן הבגידה היא הפרת הסכם האמון שהיה בין בני הזוג. אם ההסכם מתיר סטוצים מזדמנים ללא קשר רגשי ממושך והתברר שאחד מבני הזוג מקיים קשר רומנטי עמוק כבר כמה חודשים, הרי שזו בגידה.
מה שמלמד אותנו על הכוח הטמון באיסור.
4)חשוב מאד להבין ששני הצדדים ברגשות קשים.
לדוגמה: הבוגד: "איך עשיתי את זה, איזה חרא של בן אדם אני, מתבייש בעצמי, אני שקרן.."
הנבגד: "איך האמנתי בו, איזה מטומטם אני, איך לא ראיתי, מה לא בסדר בי,
מה היה צריך לחפש בחוץ…"
במונחים אדלריאנים: שניהם חווים פגיעה בתחושת הערך.
עיקרי העקרונות המנחים את האני מאמין שלי:
1)על פי משנתו של אלפרד אדלר, אשר בבית מדרשו אני לומד ומלמד, ההנחה הבסיסית היא שההתנהגות שלנו מכוונת להשגת מטרה. מטרת העל המשותפת לכל בני האדם היא: תחושת ערך ושייכות. כולנו רוצים להרגיש שווים ובעלי ערך, כולנו רוצים להרגיש תחושת שייכות וזיקה לאחרים. מכאן נגזרת המטרה האישית- סובייקטיבית של כל אחד מאיתנו.
זו הדרך הייחודית שלנו לנוע בכיוון השגת המטרה. אשר על כן, ההסתכלות שלי על סיפור הבגידה היא מבעד לעדשה הזו. השאלות אשר ינחו אותי הן: על איזה צורך ענתה הבגידה? מה היתה מטרת הבגידה? לא פעם, אחרי סיפורים על ריגושים וזיקוקים נבין יחד שהצורך היה תשומת לב. "סוף סוף מישהו התלהב ממני, אמר לי שאני סקסי וכיו"ב. מה שהיה חסר לי בזוגיות, שם כל זה היה לכאורה מובן מאיליו.
2)אין אדם רע, יש אדם שעשה מעשה רע"
הרעיון הוא שבכל אחד מאיתנו יש חלקים שונים. יש בי חלק הרפתקן ויש בי חלק חשדן, יש בי חלק שוטר ויש בי חלק עבריין.
יחד נכיר את החלקים האלה, לכל חלק (תכונה) יש צדדים שונים.
דוגמה:
אומר הבוגד: "אני חרא של בן אדם, שקרן, רמאי…"
ואני לאחר שאביע אמפתיה להרגשתו, אציע: "אין לי ספק שבמקומות רבים אחרים אתה נחשב אדם אחראי שאפשר לסמוך עליו."
אומר הנבגד: "איזה דפוק אני, איך לא ראיתי, איזה מטומטם אני, איך האמנתי בו"…
ואני לאחר שאביע אמפתיה להרגשתו, אציע: "אתה לא דפוק ולא מטומטם, אתה אדם אוהב שמאמין בבן זוגך. כשמאמינים לא אמורים לחשוד."
3)לעיתים התהליך הזה מרגיש כמו ריקוד טנגו, שני צעדים קדימה ואחד אחורה .
שימו לב שהמשמעות היא שזו עדיין תנועה קדימה! התקופה מאופיינת בסערת רגשות,
אם לרגע נראה שיש התקדמות, אז מגיע גל של פגיעה וכעס ומחזיר אותנו אחורה.
ננשום, נברר, נעודד ונמשיך. בשביל זה אני כאן.
4)אסתר פרל מדברת על ההבדל בין צדק גמולי, המבקש נקמה וענישה בעוד שצדק מאחה עוסק בתיקון היחסים. ולכן בתהליך הטיפול נתמקד במערכת היחסים שהתקיימה ומתקיימת לאורך הדרך. נדבר במושגים של: קשר, תקשורת, יחסים.
5)מה שבין שמרנות, הידוע והמוכר, לבין חדשנות, ריגוש, הליכה עד הקצה.
בתוך קשר זוגי קיים באופן מובנה המתח הזה בין הקטבים. בתהליך הטיפול נבחן
איך זה בא לידי ביטוי בזוגיות? מה לא אפשר לצורך בריגוש לקבל מענה בתוך הבית?
6)"לאכול מן העוגה ושתישאר שלמה" ואפשר גם לאמור "לרקוד בשתי חתונות"
ועל זה אומרת זיוית אברמסון: "איך שלא נגיד, זה הרי לא אפשרי. ברב המקרים נמצא שהבוגד חשב לתומו שהוא יכול גם לשמור על המסגרת המשפחתית וגם לנהל רומן מהצד. ומכאן שאחד הדברים שעלינו לברר בטיפול הוא: מה קרה לשוטר הפנימי של דחיית הסיפוקים? ואולי הסגנון הזה של לעשות דברים בסתר נוכח אצלו בתחומי חיים נוספים?
7)העברה בין דורית – גם זה נושא שייבדק במהלך הטיפול. האם ומה למדו בני הזוג על זוגיות, סודות ובגידות מהוריהם? אנחנו נוטים לחזור על התנהגות מוכרת, יחד עם כך בתהליך הטיפול נלמד שאפשר גם אחרת.
8)זוגיות היא ריקוד של שניים. כל אחד מבני הזוג אחראי ב 100% לאיכות הקשר.
הבגידה לא התקיימה בחלל ריק. קרו דברים בתוך הזוגיות שכנראה לא דוברו. כשצורך לא מדובר, הוא מקבל ביטוי בהתנהגות.
"אחד מבני הזוג בוחר לנהל רומן, אבל ברב המקרים שני בני הזוג אחראים להקשר היחסים הרחב יותר שבו הרומן התרחש. כשהזמן לכך יבשיל במהלך הטיפול הזוגי, יגיע השלב שבו בני הזוג יצטרכו לעשות בדיקה דו כיוונית של העיניין " (פרל 2016)
מה מטרת הגעת הזוג לטיפול? שאלה שאני מפנה לכל אחד מבני הזוג בנפרד.
לא פעם מתברר שהמטרות שונות. לדוגמה: אחד יגיד: אני רוצה לבחון את יחסינו לאן? ואחד יגיד: אני רוצה שנשים את הסיפור מאחורינו ונתקדם…
אני כמטפל ניגש לנושא מתוך אמונה שהכל פתוח והכל אפשרי.
הצלחת הטיפול לא נמדדת באם הזוג ימשיך לחיות באושר ועושר עד היום הזה, ביחד או בנפרד. יחד נעבוד על יצירת מרחב בטוח ומוגן, נפתח כללים לשיחה מכבדת, בה כל אחד רואה את האחר, מקשיב לצורך של האחר, מתקיימת אמפתיה וחמלה הדדית. נכונות להבנה, גמישות ופשרות. והכי חשוב, הדרך מחייבת עשייה אקטיבית ולא הסתפקות בסיסמאות והצהרות. על שינוי לא מדברים, שינוי עושים!
בהשראת זיוית אברמסון ועם תוספת שלי בתהליך השיקום:
הבוגד: ישתף פעולה עם מצוקת הנבגד, יקבל באמפתיה את רגשותיו הקשים. יסכים לענות על כל שאלותיו של הנבגד. ייקח אחריות על מעשיו ויבין שלכל בחירה יש מחיר שעליו לשלם.
הנבגד: יקבל באמפתיה את כל מה שהיה חסר לבוגד. ואם הוא מחזיק בעמדת הקורבן האומלל, יהיה עליו לוותר על התפקיד הזה. בתהליך הדרגתי עליו להמיר את החשד והספק במתן אמון מחודש. (אברמסון. 2005)
במפגש הראשון אני מבהיר שבהמשך יתקיימו גם מפגשים אישיים עם כל אחד מבני הזוג. מפגשים אלה כמו כל מה שנאמר בקליניקה, הם סודיים ותכנם ידוע רק לי ולאדם המשתף. אני גם אומר שקורה שזוג מגיע עם סיפור של בגידה ועד מהרה נפתחת "תיבת פנדורה" של היסטוריה זוגית מורכבת. כך שלעיתים הטיפול לא מסתכם בסגירת פרשת הבגידה. אני מראה לזוג את כד הקיטסונגי שלי- אמנות יפאנית של הדבקת השברים בזהב טהור. הרעיון הוא שעם אומץ אמונה ואופטימיות, + סבלנות, אפשר לתקן את שנשבר.
שנאמר: "מה שלא מחסל, מחשל" (ניטשה)
*עיקרי הדברים שנברר: באיזה שלב בזוגיות התרחשה הבגידה? האם יש ילדים, בני כמה? מי בגד? איך התגלה הסיפור? מי עוד יודע? האם מדובר באירוע חד פעמי, או קשר ממושך?
וכעת לשלב הבא, מתוך הנחה שבני הזוג מעוניינים להמשיך יחד, לפרק הזה בתהליך הטיפול אני קורא: שיקום היחסים ובניית אמון מחודש, בדומה לאדם שעבר תאונה, נפצע באופן קשה וכעת נדרש להתמודד גם עם שיקום פיזי וגם עם שיקום נפשי.
ואלה התחנות בדרך:
1)לקיחת אחריות – על מה אני אתנצל?
(מה קרה? איך זה קרה? כמה פעמים? מתי? איפה? מי עוד ידע?… )
השלב הזה נותן מענה ראשוני לתחום הידיעה. פוקו לימד אותנו ש"ידע שווה כוח"
הידע מחזיר את תחושת השליטה במצב. תחושה שאבדה/ התערערה בעת גילוי הבגידה.
בשלב הזה יתאר הבוגד את כל מה שקרה, יענה לשאלותיו של בן הזוג.
כמה ולמה לספר? עד כמה לפרט הכל? כולל תיאור האקט המיני...
" מה שאנחנו מגלים לאחרים תלוי במה שאנחנו מוכנים להודות בו בפני עצמנו."
כותבת אסתר פרל וממשיכה ומצטטת את דן אריאלי: " הנטייה לבגידה בבן או בת הזוג תלויה במידה רבה ביכולת שלנו להצדיק אותה בפני עצמנו. כולנו רוצים להיות מסוגלים להביט במראה ולהרגיש טוב ביחס לאדם שאנחנו רואים"
ועל פי הגישה האדלריאנית, ייסורי מצפון ורגשות אשם, זהו מנגנון (רציונאליזציה) שבני האדם המציאו על מנת להרגיש טוב עם עצמם במקרים בהם אני פועל שלא על פי הערכים או העקרונות שלי.
*הנבגד יכול לשאול את כל מה שמעניין אותו והבוגד יספר מה שמרגיש לו נכון.
*חשוב לשים סוף לשלב הזה. זהו שלב קשה, מכאיב..
*ככל שנמשיך ונחפור באירוע, כך לא נאפשר התקדמות.
אמר לי פעם אחד המטופלים: כשלרגע נראה שאנחנו מתקדמים, הוא מתחיל שוב עם השאלות החודרניות, זה כמו לשפוך כל פעם בנזין על מדורה שמנסים לכבות אותה. המטרה היא להחזיר לנבגד את תחושת השליטה והביטחון ( "ידע = כוח") ולאפשר לבוגד לקחת אחריות על מעשיו. משניהם נדרשת נכונות להבנה וגמישות.
2)אמפתיה הדדית –
"להיכנס לנעליים של האחר" היכולת לראות את הסיפור מבעד העיניים שלו.
הבוגד: אני מבין מה אתה מרגיש. מפרט…
הנבגד: אני מבין מה אתה מרגיש. מפרט…
3)הבעת צער וחרטה, התנצלות
הבהבוגד: בקשת סליחה על האמון שהופר, על הכאב שנגרם.
ואפשר גם לסלוח לעצמי.
הנבגד: יקבל את ההתנצלות. יהיה מוכן לתת אמון, לתת הזדמנות, לפתוח דף חדש.
4)נברר יחד מה הם הערכים העומדים בבסיס הזוגיות? האם שני בני הזוג מסכימים על אותם ערכים? ומכאן נמשיך ונברר איך מתנהגים בפועל את הערכים האלה?
מה הם הגבולות והקווים האדומים של כל אחד?
5)איך ממשיכים מכאן? מה הלאה?
יצירת הסכם זוגי מחודש ועדכני:
הבהרה: הסכם הוא דבר דינאמי ומשתנה מעת לעת בהתאם לצורך ולנסיבות.
בהחלט סביר להניח שבשלב ראשון הגבולות יהיו נוקשים ובהמשך נדבר על גמישות.
מה מותר ומה אסור? מה הגבולות שלנו?
לדוגמה: שואל הבוגד: אז מה, עכשיו כל פעם אצטרך לדווח לו לאן אני הולך, עם מי נפגש, מה עשיתי, מתי חוזר, מה אני ילד קטן? מה זה עונש?
אני: אפשר לקרא לזה לדווח ואפשר להגיד שזה שיתוף של בן זוגך, מה שיעזור לו להרגיש בטוח ולתת בך אמון מחודש. זה לא עונש, זה סוג של מחיר, זו תוצאה שמתבקשת מהבגידה.
ולנבגד אומר: איך אתה מרגיש עם הדברים שאומר בן זוגך?
איך תוכל לעזור לו להרגיש שהוא לא נמצא תחת מעקב? האם אתה מוכן להסתכל עליו בצורה אחרת?
הבהרת ציפיות:
למה כל אחד זקוק על מנת להרגיש בטוח בקשר?
מה כל אחד נדרש לעשות על מנת לחזק את תחושת האמון והביטחון בקשר?
מה נוכל לעשות על מנת להרגיש נעים יותר יחד?
ולסיום: זוגות מדברים על קיום יחסי מין לאחר גילוי הבגידה. במקרים מסוימים נוצרת תחושת ריחוק "איך אני יכול לשכב איתו אחרי שאני יודע שבגד בי" (אולי מסתתרת נקמה מאחורי המשפט הזה?) ויש מקרים בהם עולם כמנהגו נוהג, הסקס מתקיים ללא קשר לבגידה. יחסי מין, הם קודם כל יחסים. הם חלק בלתי נפרד משאר תחומי החיים.
אשר על כן נרחיב את ההסתכלות על האופן בו הזוג מתמודד עם קונפליקטים.
"החייאה" כך אני מכנה את מה שהקשר זקוק לו כעת. הן בהיבט הרגשי והן בהיבט המיני. נמצא יחד את הדרך "להבעיר מחדש את המדורה" להכניס ריגוש מחודש לזוגיות.
הציטוטים מתוך הספרים:
לומדים זוגיות – זיוית אברמסון – הוצאת מודן – 2005
סיפור מהצד – אסתר פרל – הוצאת כנרת – 2016
………………………………………………………………………………………………………..