אייל אמיתי – לחבר ולהתחבר – טיפול פסיכותרפיה פרטני וזוגי
*המאמר ממוקד בגברים ה"ס, יחד עם כך, יכול להתאים באופן גינרי לכל מגדר.
"כוחה של מילה" זוגיות פתוחה / זוגיות עם פתחים / זוגיות מאפשרת / זוגיות גמישה…
מוזמנים לחשוב מה כל אחת מהאפשרויות מעלה בכם?
האם ובאיזה אופן המושג משפיע על המשמעות שאני נותן לרעיון.
מערכת יחסים פתוחה היא מצב בו בני הזוג מקיימים בהסכמה הדדית קשרים נוספים עם אנשים שונים מחוץ לקשר הזוגי. (להבדיל מבגידה)
קיום סוג כזה של זוגיות מחייב בגרות נפשית ומנטלית.
נדרשת יכולת לראות את בן הזוג נהנה ולפרגן לו.
פתיחת גבולות הקשר יכולה להתקיים רק במצב בו הקשר חזק ויציב.
כשאני מדבר על זוגיות פתוחה, אני מדבר על-אזורי חופש בתוך גבולות ברורים ומוגדרים.
פתיחת הזוגיות היא לא יצירת פתח מילוט מקשיים בתוך הזוגיות.
האני מאמין שלי: יחסים על בסיס של שוויון ערך, קבלה וכבוד הדדי.
שום בן זוג לא יכול לענות על 100% הצרכים שלי.
האדם לא יכול לשנות את המציאות ולא את בן זוגו. אדם יכול לשנות את הגישה שלו, את הפרוש שלו של המציאות. ההנחה היא שכאשר אני אעשה שינוי, זה ישפיע על הזוגיות. אני לא יכול לדרוש כלום! אני יכול רק להגיד מה חשוב לי, למה אני זקוק. ההנחה היא שהאדם שאוהב אותי יהיה קשוב לצורך שלי ויעשה את המיטב על מנת שארגיש טוב.
אנו ניגשים לנושא כשבראש שלנו יש סט של אמונות ועמדות. (מאופיין בצורת חשיבה של הכללה ותיוג) זה הגיוני ואנושי. שכן גדלנו בסביבה שהיא גם הטרו נורמטיבית וגם מונוגמית. מכאן שכשאנחנו מדברים על סוג של זוגיות, אנחנו נמצאים עם מערך של ערכים, אמונות, דעות, מיתוסים ומגוון רעיונות אשר אימצנו לעצמנו מהבית ומהסביבה באופן לא מודע. כלומר: מחד, אני חי בעידן המודרני, מדבר על פתיחות, קבלה שוויון ושאר רעיונות שנשמעים טוב בציבור, ומאידך, בו זמנית אי שם עמוק במוח שלי גדלתי כילד סטרייט להורים סטרייטים, ציפו שאשחק עם הבנים בכדור ומכוניות, ציפו שלא אבכה כמו הבנות וגם אם עברתי כברת דרך מאז, הרי שכל זה הוא חלק ממני (הומופוביה מודחקת).
כך גם במוח שלי קיימת הידיעה שזוגיות = "איתך באש ובמים" או "מאז הם חיים באושר ועושר" המילה "בעלי" מגלמת בתוכה את הרעיון של "בעלות", "בלעדיות".
במוח שלנו זוגיות = אמון, נאמנות, מחויבות, ביטחון. מכאן אחד ההסברים לתופעה שכשאנחנו מעיזים להגיד בקול רם: לפתוח את הזוגיות, זה דורש הרבה אומץ ותעוזה. להגיד למי?
להגיד לעצמי, לבן זוגי, להורי, או לדבר כל זה עם חברים הומואים.
דמיינו מה תהיה ההרגשה והתגובה של כל אחת מהאפשרויות.
כל רעיון חדשני ומהפכני אחר, ידרוש מאתנו "לחשב מסלול מחדש" לשים סימן שאלה על מה שהיה ברור ובטוח עד כה.
זוגיות בעידן המודרני:
כמה מילים על התקופה בה אנו חיים: תנו לשיר של גלי עטרי להתנגן ברקע: –
"קחי מה שתרצי…" עידן של "קודם כל אני" = מימוש עצמי, מצוינות, תחרותיות, השגיות, כוחניות, אדם נמדד בעיקר על פי סטאטוס (רב הצעירים אשר יגדירו את עיסוקם יפתחו במילה- מנהל) ומראה- חשיבות רבה מאד למראה הגוף ולראיה תרבות מכוני הכושר. שפע של רשתות חברתיות (אם פעם יצאנו לחפש סקס במקומות מיועדים לכך, כיום אנחנו יושבים בבית עם האפליקציה) הכל זמין, מהיר, כאן ועכשיו. ומכאן קצרה הדרך לחרדות כמו המחויבות להצלחות, או חרדת החמצה- fomo. כעת נוכל אולי לקבל ולעכל את הרעיון של זוגיות פתוחה בקלות רבה יותר.
העידן הנוכחי, מאופיין באינדיוידואליות, מושגים כמו "להגשים ולממש את עצמך" או "כל אחד יעשה את מה שנכון לו, את מה שעושה לו טוב". לעיתים נראה שהלכנו איתם קצת רחוק מידי, רחוק עד כדי כך שלא תמיד אנחנו באמת רואים את האחרים. כיום המצב הוא שבערך כל זוג שלישי מתגרש. כל מה שהיה ברור, ידוע ומובן, מתערער. הגבולות נפרצים. האפשרויות נפתחות. האינטרנט והרשתות החברתיות עושות את הסקס לזמין (כאן ועכשיו)
עידן של מתירנות, חגיגות סקס, תודות ל- פרפ האיידס כבר לא מהווה איום כמו פעם.
פעם לשלמה המלך היו אלף נשים, כיום יש מושג חדש- פוליאמורה. כיום יש מגוון סוגים של משפחות.
המושג "זוגיות פתוחה" לא עולה בקנה אחד עם הערכים והנורמות עליהם גדלנו והתחנכנו.
כיום בשונה מהעבר, אדם יכול להגיד: "מה זו המונוגמיה הזו? למה אני צריך להתחייב בגיל 25 שאחיה כל החיים עם אותו אדם? האם פג תוקפה של המונוגמיה?
אם פעם ריבוי נשים היה לגיטימי רק בחברות מסוימות, הרי שכיום אנחנו מדברים על פוליאמורה. אנשים אשר לדבריהם ניתן לקיים ריבוי מערכות זוגיות בו זמנית.
אם נדבר על זוגיות פתוחה כרצף, אז פוליאמורה ומונוגמיה, הן משני קצוות הרצף.
בצורה זו או אחרת, רובנו נעים על הרצף. הידיעה שקיימת תנועה מאפשרת גמישות והידברות בהתאם למצבי החיים המשתנים.
זוגיות פתוחה, פנים רבות לה, כמספר הזוגות שאני מכיר המנהלים מערכת יחסים פתוחה,
כך מספר האפשרויות. כל זוג מחליט על המתכונת הנכונה לו. אני מכיר זוגות ביחסים פתוחים שחיים באושר שנים יחד. יש האומרים: "פרצה קוראת לגנב" או "מים גנובים ימתקו". אלא שבזוגיות פתוחה, אנו לא מדברים על פרצה או גנבה. אנחנו עם סודות וארונות סיימנו!
הדברים ידועים וברורים לשני בני הזוג. יש הסכם ברור על מה מותר, עם מי, מתי, איפה ועוד. מרחב של וודאות נותן תחושת שליטה במצב ומאפשר רוגע במערכת.
יש זוגות שמאפשרים פתיחות רק כשהם בחו"ל, למשל הולכים יחד לסאונה וכל אחד חוגג באזור אחר, או שאחד הולך לסאונה והאחר הולך למוזאון, רק לא יושב בחושך ובוכה על מר גורלו. במקרים כאלה אני יכול לשאול, אם זה עובד לכם טוב שם, למה שלא יעבוד באותה מידה של ביטחון ואמון כאן בארצנו? אההה כי כאן יש סיכוי ליצירת קשר רגשי מתמשך. נכון מאד, המציאות מזמנת לנו פיתויים בכל מקום, גם בבילוי בבר, בקניות בסופר ושלא לדבר על חדר הכושר.
שאלה: האם כשאחד מאונן תוך כדי צפייה בסרטים פורנוגרפים זו בגידה, או פתח ביחסים? האם זה תלוי באם בן הזוג יודע על כך
ועוד שאלה: האם כשזוג מצרף פרטנר נוסף, או זוג נוסף לסקס, אלה יחסים פתוחים?
על מה בעצם אנחנו מדברים? האם על צורך פיזי? האם על חסך רגשי? האם צורך בריגושים והרפתקנות, ליטוף וחיזוק לתחושת הערך?
בואו נרחיב את זווית ההסתכלות על הנושא. בדומה לצייר המצייר ציור ומידי פעם עושה כמה צעדים לאחור, על מנת לראות את כל התמונה, לראות את התמונה מזויות נוספות, להעשיר את נקודות המבט. כשמדברים על יחסי מין בין גברים לנשים, עולה מכל המחקרים שגברים רוצים יותר סקס. גברים זקוקים לסקס. מה שמניע את הליבידו הוא הטסטוסטרון-הורמון המין הגברי. גברים ידגישו את ההנאה הגופנית שבסקס, בעוד שנשים מדברות על צורך באינטימיות, הבעת רגש, יחס ותשומת לב וגם סקס כמובן. כך גם בטבע, אצל בעלי החיים. הזכר שולח את זרעו לכמה שיותר נקבות לצורך רבייה. הטווס מתהדר בנוצותיו המרהיבות, בעוד שגברת טווסית די אפורה, כעת דמיינו זוגיות של שני טווסים זכרים…ונחזור לעולמנו, מה קורה כששני גברים חיים יחד בזוגיות? לרגע נראה שהחיים סובבים סביב סקס. בואו נשים לב לצורת הדיבור הרווחת בקרב גברים. יותר מאשר: "הזדיינתי עם…" סביר להניח שנשמע : "זיינתי את…" הסקס עבור הגבר הוא דרך נוספת לביטוי של כח, עוצמה, שליטה. למה זה חשוב? משום שאנחנו מדברים כאן לא רק על סקס, אלא על אגו. ואיך זה קשור? חלק מהסיבות שגברים מבקשים לפתוח את הזוגיות (כמו גם בגידה) הן הוכחה לעצמי שאני שווה, אני מבוקש, הולך לי טוב- חיזוק תחושת ערך עצמי. גם אם בתחילת הדברים, הטיעון יהיה שחיקה. לא אחת יקרה שבתהליך של המשך הברור והעמקה, כשנרד מתחת לפני ההצהרות, נגלה עולם נוסף שלא מדובר.
המפגש הטיפולי לא מתקיים רק על מנת לסייע בגיבוש ההסכם. המטרות הן קודם כל לתת מקום לגיטימי לביטוי כל טווח הרגשות כמו: תחושת אמון, ביטחון, מחויבות, הדדיות, נאמנות, תחרותיות, קינאה, פחד, חרדת נטישה ועוד…
ברור אמונות ומיתוסים העומדים כמכשול בדרך כמו: "פתיחת זוגיות זה לגמור עם הזוגיות", "פתיחת זוגיות זה בגידה באישור", פתיחת זוגיות תביא מחלות הביתה" ועוד…
דברים שנברר במפגשים הראשונים:
כמה זמן נמצאים בזוגיות? האם יש ילדים?
מה המטרה של כל אחד בנפרד מבני הזוג?
על איזה צורך עונה הרצון לפתוח את הזוגיות?
האם הרצון לפתוח את הזוגיות משותף? האם אחד מעוניין והאחר מתנגד?
עם איזו תמונת זוגיות מגיע כל אחד מהשניים מבית הוריו?
מה מצב הזוגיות? עד כמה יש תחושת אמון וביטחון?
עד כמה מתקיימת תקשורת פתוחה ומכבדת?
בניית ההסכם נבהיר כי הסכם הוא דבר דינאמי ומשתנה בהתאם לנסיבות ומצבי החיים,
לכן חשוב לחזור לבדוק ולעדכן בהתאם לצורך.
עם כל הכבוד לחוקים שנקבע, מה אסור ומה מותר, המציאות היצירתית תמיד תפתיע אותנו. ולכן יותר מאשר חוקים ונהלים, חשוב שיהיו לזוג הסכמות על עקרונות יסוד.
ברור ציפיות. נברר למה כל אחד זקוק על מנת להרגיש טוב, נעים ובטוח בקשר?
מה הערכים של כל אחד בנפרד ומה הערכים המשותפים?
לדוגמה: שנינו מאמינים בחופש הפרט, בהחלט ערך חשוב, יש לנו נקודת מוצא משותפת.
כעת נברר איך חיים את הרעיון היפה הזה מבלי שהאחר ירגיש מאוים?
מה הגבולות של כל אחד מאתנו?
האם מדובר על צורך מיני בלבד, או שיתקיים גם הבט רגשי רומנטי?
האם בסדר לנו שכל אחד ישתמש בפתח בהתאם למה שמתאים לו?
ובהמשך נברר יחד דברים שלכאורה נראים טכנים, אך הם מהותיים מאד כמו:
עם מי מותר לקיים יחסים? (מישהו מחברינו)
האם מותר קשר מתמשך (יזיז קבוע) או אך ורק סטוצים מזדמנים?
באיזה מקום? האם מותר להביא הביתה?
באיזו תדירות? אמצעי הגנה?
כמה מילים על "צורך מיני": ככל שנעמיק ונברר את המשפט, נבין שלרב הצורך הוא ב:
חיזוק תחושת ערך. בסטוץ מתפעלים ומתלהבים ממני כמו שלא קורה בבית, בבית אני מובן מאליו. המפגשים האלה מזכירים לי שאני עדיין "שווה" שיש לי ערך ב"שוק" שאני נראה טוב, שאני משיג זיון. חווית החיפוש מוסיפה ריגוש ומשמעות לחיי. הסקס בסתר יש בו הרפתקנות.
הצצה לקליניקה:
יוסי ודני, בני כ 40 וביחסי זוגיות כ 8 שנים. יושבים מולי ולרגע נדמה שיש חבית חומר נפץ מתחתם. אני שומע את השקט, מרגיש את המתח באוויר.
דני: הוא רוצה שנפתח את הזוגיות ומבחינתי, אין על מה לדבר, על גופתי המתה. כשהכרנו סיכמנו על מונוגמיה.
יוסי: למה תמיד דרמות? למה תמיד הכל שחור/לבן? מה בסך הכל אני מבקש? שנאפשר לעצמנו קצת גיוון, קצת להוסיף ריגושים לחיים.
ואני חושב לעצמי, מי כאן זקוק לדרמות? ברור לי שכל אחד מהם מצפה שאוכיח לשני את צדקתו והרי כל אחד מהם צודק בדרכו. יושבים לפני שני אנשים שאוהבים אחד את השני ויחד עם כך, כל אחד מהם רואה כרגע בעיקר את הצורך של עצמו. אני לא בתפקיד של בורר או שופט ביניהם. יחד איתם נברר ונחפש את הפתרון הנכון להם. התפקיד שלי מכאן והלאה יהיה לאפשר כאן מקום בטוח שאפשר לדבר בו את הקונפליקט. אני "שומר", תומך, מעודד, מכוון, מרחיב את זויות ההסתכלות, שואל, משקף, יוצר גשר בין שתי העמדות. יחד נברר ונבין את המקום האישי ממנו כל אחד מגיע אל הזוגיות הנוכחית. נבין את החיבור בניהם (החוזה הפסיכולוגי). ניזכר באופן בו קיבלו יחד החלטות בעבר, נעזר במשאבים הקיימים אצל כל אחד בנפרד ובזוגיות יחד. דעתי האישית לא רלוונטית, אני לא נוקט עמדה. יחד עם כך אני בהחלט יכול להגיד משהו כמו: רגע לפני שנדבר על פתיחת היחסים, בואו נברר מה קורה כעת בקשר בניכם? להתרשמותי פתיחת הזוגיות במצב הנוכחי, יכולה להיות מסוכנת לזוגיות שלכם. שכן אפשר לדבר על יחסים פתוחים, כאשר הזוגיות במצב טוב ורגוע, במצב של יחסי אמון וביטחון, כאשר יש אינטימיות והדדיות. כמו בכל קונפליקט. לא נקיים דיאלוג בשפה של תנאים: אם…אז…או ש…או ש… ההסכמה צריכה להיות מתוך אהבה, הבנה ואכפתיות הדדית ובשום אופן לא כשאחד רוצה והשני מסכים רק כי לא נעים לו להגיד לא, או כי הוא מוכן לשלם מחיר כבד, כמו תחושת קורבנות והעיקר להישאר בזוגיות. במצבים כאלה תישאר תחושה של מרירות ותסכול מתמיד.
עומר ורועי, בני כ 35-38 בזוגיות כ 5 שנים. מקיימים כ 3 שנים מערכת זוגית פתוחה.
הגיעו אלי עם סיפור של בגידה. נשמע מוזר? אסביר: בגידה זהו מצב של הפרת הסכם.
מעשה שבוצע בסתר, לא בהסכמה ולא בידיעה. עם היוודע הדבר, לרב צפוי מצב של-
הפרת האיזון = משבר בזוגיות. תשאלו מה בעצם קרה? בהסכם הפתיחות של עומר ורועי דובר על כך שמותר לקיים יחסי מין מזדמן לצורך סיפוק מיני בלבד. יום בהיר אחד רועי גילה שעומר מקיים קשר ממושך עם בחור. עומר טען להגנתו "שבסך הכל לפעמים יצאנו לבית קפה לפני או אחרי הסקס ומה זה משנה אם שתיתי אצלו מים או ישבנו לקפה ומה זה משנה אם הוא סטוץ חד פעמי או "יזיז" קבוע, בחור רווק, יש לו דירה, זה באמת נוח. אתה הרי יודע כמה שאני אוהב אותך" רועי מרגיש שהקרקע נשמטה מתחת רגליו, מרגיש פגוע, כועס על עומר, כועס על עצמו ש"נרדם בשמירה" נעצור כאן ונתבונן בסיפור מן הצד. דבר ראשון וברור הוא שיש כאן חריגה מההסכם. במצב הזה אמליץ להם לסגור לאלתר את הזוגיות על מנת להרגיע את המערכת ולטפל בפגיעה ובשיקום האמון ותחושת הביטחון ורק בשלב הבא, נוכל לבחון מחדש את הסכם הפתיחות.
במערכת יחסים של חוסר אמון וחשדנות לא מתאים לדבר על פתיחת יחסים.
אם גם אתם מתלבטים בנושא, מתקשים לדבר על הדברים בנחת וללא מתח, כעס או ריב מתסכל וכואב. אני מציע לכם את עזרתי.
אני מאמין שיחד זה אפשרי.
אייל אמיתי – "לחבר ולהתחבר"- פסיכותרפיה בגבה העינים
0506279178 פל': EYALAMITAY.CO.ILאתר: