כתוב בלשון זכר, מיועד לשני המינים
התופעה של "הבאת ילד" בקרב קהילת הלהט"ב הופכת לשכיחה מיום ליום וכך גם מתקבלת ע"י הסביבה. יחד עם כך, "אליה וקוץ בה". לעובדה הזו מתווספת גם נורמה של "לחץ חברתי". הזוגיות מתקיימת בסביבה חברתית ומכאן שבאופן לא מודע אנו חושבים ומתנהגים בהקשר לנורמות חברתיות. הדבר משפיע על הרצונות וההחלטות שלנו וזאת כמובן בנוסף להיסטוריה האישית וסגנון החיים (אישיות) של כל אחד מאתנו. ההחלטה להביא ילד הינה החלטה משמעותית ביותר. שיקולים רבים כרוכים בהחלטה מסוג זה. מתוצר ההחלטה, אין דרך חזרה. בעוד שאצל הסטרייטים הביצוע בדרך כלל הינו אקט "פשוט", הרי שאצלנו הלהטבי"ם מדובר בפרויקט עתיר משאבים. להבאת הילד לעולם ישנן גם משמעויות שמעבר לזוגיות. כך למשל אצל זוג סטרייט סביר להניח שברור להם לגמרי שהוריהם ישמחו עם הנכד החדש, בעוד שאצל זוג להט"ב, תהיינה שאלות וספקות לגבי קבלת הנכד ע"י הוריו של ההורה הלא ביולוגי. גברים יעלו שאלות כמו אם ומתי נספר לילד, להורינו ולסביבה מי האב הביולוגי?ואיך הילד שלנו יסתדר אם יתקל בדברי לעג ועלבון? לעיתים קורה שהתשובה על שאלות מסוג זה תהיה שונה בין בני הזוג, דבר אשר יעצים את הפער בניהם ברצון להבאת ילד. מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה ילד והשני לא מעוניין? יש מקרים בהם בתחילת הזוגיות, בשלב בו אנו שרים "אני כעיוור אחריך הולך" אנחנו נוטים לעשות אידיאליזציה, המוח אומר "יהיה בסדר, נסתדר" ובהמשך, כשהדבר מונח ברצינות על השולחן, אחד מכם אומר לא! ומכאן קצרה הדרך לקונפליקט: או ש… או ש… שמהותו הצבת תנאים. שניכם רוצים גם וגם. גם לשמור על הזוגיות וגם אחד רוצה להיות אבא והאחר לא מעונין. או שאחד רוצה אך ורק פונדקאות השני רוצה אך ורק הורות משותפת. לכאורה ניתן להסתכל על הדבר כקונפליקט "רגיל", מפגש בין רצונות סותרים. מה שנקרא, "כל אחד מושך לכיוון שלו" האגו עולה, הרגש מציף, הרוחות מתלהטות וכדור השלג מתעצם. כמובן שאנו עושים מאמץ לריב באלגנטיות ומעגנים את הקונפליקט באידיולוגיה, פילוסופיה ועקרונות לרב. ההתבצרות בעמדותינו גורמת לכך שנתקשה לראות ולהקשיב בנחת לצד השני מתוך כוונת הבנה ואמפתיה אמיתית. רגע לפני שאתם מתפוצצים, עצרו לנשום. זה הזמן ל"הפסקת אש" לשחרר, כי בכוח ולחץ זה לא ילך ואם כן זה חבל מאד, תארו לכם שבן הזוג שלא מעוניין בילד אומר לך: נו טוב שיהיה אני מסכים. קורה לא אחת שזוג מגיע אלי להתייעץ בנושא, אני שואל כל אחד מהם: "מה אתה מוכן לעשות בשביל האחר?" והוא עונה: "הכל". חה חה חה אף אחד מהם, לא רואה שהוא עצמו הוסיף ליד המילה "הכל" כוכבית עם הסתייגות – פרט ל… הטיפול הזוגי מאפשר קודם כל מרחב בטוח ומוגן לשיחה בה נוכח אדם נוסף- נטרלי, שומר, תומך, מעודד, משקף, מאיר, מכוון. הדיאלוג בין בני הזוג יתקיים על בסיס הקשבה אמיתית ועמוקה, אמפתיה לצורך של האחר, בחינה משותפת של הערכים בזוגיות. הבנה שקונפליקטים הינם חלק מהחיים, השאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם הקונפליקט. כחלק מהטיפול הזוגי יתקיימו גם מפגשים פרטניים על מנת להבין את הסיפור המשפחתי האישי- אי שם בהיסטורי המוקדמת היה בית הספר הראשון שלנו ליחסי זוגיות והורות.. קורה שסירובו של אחד מבני הזוג להבאת ילד נובע מסיבות שונות כמו: חוסר תחושת ביטחון בזוגיות, קושי עם מחויבות, היסטוריה אישית- משפחתית, חשש מפגיעה בקריירה ועוד… בדרך כלל יוזם הטיפול הוא זה שמעוניין בהבאת ילד והוא מצפה ממני לשכנע את בן זוגו. אז זהו שלא. אני לא לוקח צד בעניין. לא פעם קורה שקונפליקט הבאת הילד, הוא רק קצה הקרחון ליחסים לא יציבים. מתוך כוונה כנה ועמוקה לעשות שינוי, מצליחים להרחיב את זוויות הראייה, להגמיש את עמדותיהם, לערער את אמונותיהם. יחד זה עובד!